המונח האנגלי "גיי" תיאר במקור את הרגשות שאננות, שמחה ואופטימיות. בעברו הרחוק יותר, בשנות ה-30 של המאה ה-17, הוא אף סימן חוסר-מוסריות. בשלהיהמאה ה-19 החל המונח להתקשר להומוסקסואליות, אך רק במהלך המאה ה-20 גדל בהדרגה השימוש בו במובן זה. ככל הנראה אחד השימושים הראשונים בדפוס במילה בהקשרה ההומוסקסואלי היה בספרה של גרטרוד שטיין מ-1922, "העלמה פר והעלמה סקין באנגלית מודרנית משמש המונח הן כתואר השם והן כשם עצם. עד סוף המאה ה-20, השימוש במילה "גיי" לתיאור אנשים הנמשכים לבני-מינם היה בעיקר במאמרים ובמסמכים אחרים. באותה תקופה, בחלקים מסוימים של העולם הפך המונח לכינוי גנאי; דוגמה לכך היא בקרב המדינות דוברות האנגלית (ארצות הברית, קנדה, בריטניה וכו'), שבהן משמעות המילה "גיי" בקרב הצעירים זהה ל"שטויות" או "טיפש" (לדוגמה: – "זה כ"כ גיי"). בשימוש זה אין הכוונה להומו, כך שניתן להשתמש במושג זה גם לגבי עצמים דוממים ומושגים מופשטים. יש מחלוקת בשאלה האם השימוש במשמעות זו שומר על המשמעות ההומוסקסואלית או לא.